מה הייתי הכי רוצה לקבל מתנה. זו שאלה שאני שואלת את עצמי בכל דקה בערך. פתאום קופץ לך רצון מאיזשהו מקום, והרצון מתחיל לפעפע והדמיון מתחיל לצייר איך זה יהיה כשיהיה לי את המוצר. 

רמקולים למחשב, טלוויזיית ענק, כל פלאי הטכנולוגיה. מחשב אישי נייד, מסך בגודל של בניין. מתנות לגבר זה לא דבר פשוט כלל. ובעיקר, כי גבר רוצה מתנות שימושיות. אצל האישה זאת לא בעיה, הארון שלה מלא, והיא אומרת, אין לי מה ללבוש. זו טענה אמיתית. יש להתייחס לזה ברצינות. זו הרגשה אמיתית במאה אחוז, אבל זה לא עובד אצלי, תן לי גינס טוב חוצלה ואם הוא לא ממלוכלך לא צריך להחליף.

השבוע קיבלתי קופונים מתנות לגבר בדואר. היו שם תמונות של תכשיטים, ספרים, צניחה חופשית, והנחות על בגדים. סקרתי את התמונות, ומייד הבנתי שאני צריך הכול. אולי לא ממש הטעם שלי, אבל לייתר בטחון, שיהיה. אבל כשהגעתי הביתה, וראיתי את שלל החפצים סביבי, מייד הבנתי שהכול מעיק עלינו. עודף מוצרים שאין לנו צורך בהם.
עוד תכשיט ועוד כובע, ונעלי ספורט כאלה ואחרות. ובכל יום אופנה שמכתיבה רצונות כי מישהו מאחורי הקלעים רוצה להרוויח מזה.
אם כן, ניסיתי לחשוב מהן מתנות טובות לגבר בכלל. הרגשה טובה, הבנה, יכולת לממש דברים הפנימיים, אפילו לא הצלחה עסקית. כן, כן,  זה לא ממלא גבר. בית וילדים אולי. ברמה מסוימת. אבל, תמיד קיימת הרמה הגבוהה יותר, האנושית, האדם שבנו, שישאל "ומה הלאה".

וכשמדובר בנושא של מתנות לגבר או במתנות למישהו בכלל, אז תמיד המילוי יבוא בדרגה היותר גבוהה, כי מהות האדם להתפתח. ודווקא מהרצון ליהנות ולקבל שבו. כך אנו בנויים. זה החומר שלנו. רצון ליהנות. יש הנאה אני רץ, יש ייסורים, אני בורח.
אפשר לחיות מעל זה, מעל הרמה של ייסורים ותענוג, הרמה שבה חיות הבהמות ובעליי החיים. ולהשיג משהו ממלא. כי ברור שהכול נעשה ונבנה כך כדי למשוך את האדם בסופו של דבר לתענוג אמיתי, ממלא ונצחי. כי אוי לו למי שרץ ורץ ובסוף, פשוט נגמרים להם החיים.

האדם הינו בר הרגשה, ושם יש מקום ענק ואדיר, שהפוטנציאל הגלום בו, הוא לצאת מהעיגול הפרטי שלי, ולהיכנס להרגשה רחבה. הרצון גדל עד כדי כך, שאתה באמת רוצה לבלוע את כל העולם, ומרגיש בך את הרצונות של כולם. ושם שם, מתגלה מילוי מסוג אחר